#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לה. לדעת ר""ת וגירסתו מדוע לא הקשו השתא בהמתם של צדיקים אין הקב""ה מביא תקלה על ידם צדיקים עצמן לא כ""ש: 1) שהעלו עבד לכהונה על פיו 2) ששכח וטעם קודם הבדלה? "	1) כיון שהחכם עצמו אינו נכשל באכילת איסור.2) שאין דבר מגונה כל כך אכילה של היתר בשעת האיסור.	גיטין תוס' ז.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לו. המביא גט בעלייה בא""י האם צריך לומר בפ""נ ובפ""נ והאם הזורע שם בעפר חו""ל חייב במעשר ומאי שנא? "	"המביא גט בעלייה בא""י א""צ לומר בפ""נ ובפ""נ והזורע שם בעפר חו""ל פטור ממעשר. בגט א""צ לומר דהמקום חשיב א""י דהרי קרקע שתחתיה בר זריעה וחייב במעשר ובשביעית [והזורע בעליה פטור שאינם יונקים מן הארץ]."	גיטין תוס' ז:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לז. עציץ של חרס או של עץ האם חשוב אינו נקוב כנקוב והאם ישתנההדין אם הגט נכתב בספינה של חרס או של עץ [למ""ד שהברייתות מיירי בספינות בא""י]? "	"חרס אינו נקוב לרש""י כנקוב. ולתוס' אינו כנקוב. עץ אינו נקוב לרש""י אינו כנקוב. ולתוס' כנקוב. לתוס' אין חילוק אם הגט נכתב בספינה של חרס או של עץ כיון דשם א""י על המקום אע""פ שמחמת הספינה אינו חייב במעשר בשביל כך לא יחשב כחו""ל לענין גט <sup>יג</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;""><br><br>יג.  ולרשב""א ישתנה הדין אם נכתב הגט בספינה של חרס או של עץ.</span>"	גיטין תוס' ז:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לח. א""ר זירא עציץ נקוב המונח על גבי יתדות באנו למחלוקת רבי יהודה ורבנן. באלו שתי דחיות דחה רבא את דבריו ולדעת התוס' איזו דחיה אמת ואיזו דיחויא בעלמא? "	"דלמא לא היא עד כאן לא קאמר ר' יהודה התם אלא בספינה העשויה לברוח אבל עציץ שאינו עשוי לברוח לא. אי נמי עד כאן לא קאמרי רבנן התם אלא בספינה דלא מפסיק אוירא, דמיא כי ארעא סמיכתא דמיא אבל עציץ דמפסיק אוירא לא. וכתבו התוס' שהדחיה הראשונה אמת דעציץ נקוב המונח ע""ג יתדות כמחובר והדחיה השניה דמשמע שעציץ נקוב לכו""ע אינו כמחובר היא דיחויא בעלמא."	גיטין גמ' ותוס' ז: - ח.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לט. תנא חדא המביא גט בספינה כמביא בא""י ותניא אידך כמביא בחו""ל. כיצד מתיישבת הסתירה? (3) - "	"ר' ירמיה אמר בספינות בנהרות א""י. כמביא בא""י - רבנן דס""ל שעפר חו""ל הבא בספינה לארץ חייב במעשר ובשביעית.כמביא בחו""ל - ר""י דס""ל שעפר חו""ל הבא בספינה לארץ פטור ממעשר ומשביעית. ואיירי בספינה שאינה גוששת. אביי אמר הא והא ר""י. כמביא בחו""ל ר""י כנ""ל. כמביא בארץ כשהספינה גוששת בארץ שלר""י באופן זה חייב במעשר ובשביעית.רב נחמן בר יצחק אמר בספינות בים הגדול מערבה מהחוט המתוח מטורי אמנון עד נחל מצרים. כמביא בחו""ל רבנן דס""ל דהוה שם חו""ל. כמביא בארץ ר""י דס""ל שכל שכנגד א""י הרי הוא כא""י."	גיטין ז: ח.		
